יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

תיירות בורנסי הודו


ורנסי, עירו של שיווה, לגדותיו של נהר הגנגס, ואחת מהמקומות המקודשים בהודו, היתה נקודה נוספת במסעי בהודו. עולי רגל הינדים באים לכאן לטבול במימי הגנגס, כדי לשטוף מעליהם את כל חטאיהם ולהיטהר. לומר לכם משהו, גם אם הייתי חוטאת גדולה, ואני לא...:) לא הייתי טובלת את רגליי או כל חלק מגופי במימי הנהר הזה מאחר ונמצא כי במים הללו יש אחוז מאוד גדול של חיידקים בכל העולם. אך העיר מקסימה בעיניי והעתיקות שלה משרה אווירה כאילו לא קשורה לעולם הזה, משהו ביזארי.



בעיר נערכים טקסים אינטימיים הקשורים לחיים ולמוות ונערכים בגהאטות המפורסמות של העיר (המדרגות היורדות אל הנהר). אחת הדרכים להתמצא בורנסי היא לזכור את סדר הגהאטות, בעיקר החשובות שבהן. ההתמצאות בסמטאות של העיר העתיקה ממש מבלבלת ובחפשינו אחר מלון שהיה רשום באחד מאתרי האינטרנט שמצאנו פשוט הסתבכנו במבוכותיה של העיר העתיקה הדבר המנחם היה שהיה שילוט אל המלונות. עצתי לחפש מלון לא בשטח אלא באינטרנט ולסגור שם את השהות, מאחר והמסע בחיפוש אחר מלון שם, זה סיוט שלא ייאמן, נהגי המוניות מנסים לשטות בך, נהגי הריקשות מנסים להרוויח עליך את מנת לחמם, בקיצור אתה יוצא פשוט מבולבל.



דבר שהפחיד אותי מאוד בעיר הזו כשקראתי בספרות המקצועית עליה שמעריכים ששניים או שלושה תיירים זרים נעלמים בעיר כל שלושה או ארבעה חודשים. העיר העתיקה אינה מקום בטוח אחרי רדת החשיכה, דבר שנכון להודו בכלל ולורנסי בפרט.

מוקדי המשיכה העיקריים בורנסי הם הגהאטות המשמשות לרחצה וחלקן גם לשריפה בהן עורכים לוויות ושורפים את גופות המתים. הזמן הטוב ביותר לבקר הוא עם שחר, כאשר הנהר אפוף כולו אור קסום, ועולי הרגל באים לבצע פוג'ה (טקס דתי) לכבוד השמש העולה.

מקדש טולסי מאנאס : מקדש מודרני שנבנה משיש בסגנון סיקהארה ועל קירותיו חקוקים פסוקים וטקעים מתוך הראם צ'אריט מאנאס. המשורר שכתב התגורר כאן בעת שכתב אותה ניתן לצפות בהצגה של סצינות מתוך המיתולוגיה ההינדית.



מקדש דורגה: בנהנה על ידי מהרני בנגלית, בגוונים של אדום ואוקר. דורגה היא ההתגלמות הנוראה של פארוואטי, בת זוגו של שיווה, ובפסטיבלים מעלים לעתים קרובות קורבנות עזים לכבודה.






שייט בנהר: בילוי חובה למבקרים, ועדיף לפנות בוקר, כשאור השחר יוצר אווירה מיוחדת ורבת השראה. למי שלא כל כך משכימי קום כמוני למשל, אפשר לקחת שייט אחר הצהריים זה מאוד מהנה, ואפשר אפילו להאכיל את הציפורים תוך כדי השייט, דבר שגורם להנאה מרובה כשרואים את הציפורים הרבות שאפילו יושבות על הכתף, אם לא מגרשים אותן. בתמונה ההורים שלי נהנים מהשייט.




ורנסי מפורסמת בזכות בדי הברוקאד בדי הסארי היפים העשויים משי, אם תרצו לקנות משי כדאי לשים לב לאיכות. עירוב של משי וכותנה נראה לפעמים כמו משי טהור באזור המוסלמי בפיליקותי אפשר לטייל בסמטאות הצרות ולצפות בעשיית המשי בפעולה. באחת מהחנויות מדדתי סארי ממשי טהור שעלה ממש יקר, אותי לפחות הוא שימש רק למדידה ולהיראות מקומית לשתי דקות.

נהר הגנגס, מספק למיליוני הודים קשר חשוב לרוחניות שלהם אך במציאות נפלטים גם 30 צינורות ביוב היישר לתוך הנהר. נהר הגנגס מזוהם כל כך עד שלא רואים כלל מים, אלא מי ביוב. דגימות שנלקחו מהמים גילו 1.5 מיליון קוליפורמים ב- 100 מ"ל מים, כאשר התקן המירבי במים בטוחים לרחצה הוא 500. הקרב על טיהור הגנגס מעצים והוקמו שלושה מפעלים לטיהור מי שפכים. אך מפעלים אלו צורכים חשמל רב וורנסי סובלת מהפסקות חשמל רבות כך שזה לא יעיל במיוחד.

מלונות מומלצים בורנסי הודו




מלונות מומלצים בורנסי